ת"ד
בית המשפט לתעבורה תל אביב - יפו
|
584-08-11
01/10/2013
|
בפני השופט:
עופר נהרי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אדיר בוכבוט עו"ד גולן
|
הכרעת דין |
הנאשם מזוכה מחמת הספק מעבירה של אי ציות לתמרור ב-4 (היום תמרור 428) ומזוכה גם מעבירה של נהיגה בקלות ראש.
הנאשם מורשע עם זאת בעבירה של אי ציות לתמרות ב-37 (היום תמרור 302) כעבירה על תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה וכן מורשע בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.
בעקבות אירוע תאונתי שהתרחש בצומת הרחובות הפועל והחשמונאים בבת-ים ביום 22/9/10 הוגש כלפי הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לתמרור ב-37 כעבירה על תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, נהיגה בקלות ראש כעבירה על סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, וכן עבירה של אי ציות לתמרור ב-4 כעבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.
בפרק העובדות אשר בכתב האישום נטען כי כאשר נהג הנאשם רכב פרטי מתוצרת פולקסווגן ברח' הפועל בבת ים, נהג הוא עפ"י הטענה בקלות ראש ולא נתן תשומת לב מספקת לדרך בהגיעו לצומת עם רח' החשמונאים, במובן זה שהחל הוא להיכנס לתוך הצומת אגב פניה אסורה ימינה אל עבר רח' החשמונאים צפונה (רח' החשמונאים הוא רחוב חד סטרי) עלה על מעבר החציה, לא נתן עפ"י הטענה זכות קדימה לרכב מתוצרת גי.אמ.סי. , המשיך ופגע ברכב הגי.אמ.סי .
עוד נטען כי כתוצאה מהתאונה נחבלה נהגת הגי.אמ.סי וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
הנאשם כפר במיוחס לו במובן האחריות לתאונה, כפר בכך שלא ציית לתמרורים, והודה בתוצאות התאונה.
לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות, הוצגו ראיות ונשמעו עדויות.
מטעם התביעה העיד בוחן התנועה המשטרתי מר יוסף ירקוני (ע.ת. 1) אשר במסגרת עדותו הוגשו המסמכים הבאים: חוו"ד מומחה יחד עם תרשים בקנ"מ (ת/1, ת/2) לוח תצלומים (ת/3) והודעת נאשם במשטרה (ת/4).
עוד העידה מטעם התביעה נהגת רכב ה - גי. אם. סי המעורבת, הגב' אופירה אורבי (ע.ת.2) ובמסגרת עדותה הוגשו 8 תצלומים שצילמה לדבריה על אתר מיד לאחר התאונה (סומנו ת/5 עד ת/12).
מטעם התביעה, ובהסכמה, הוגשה גם התעודה הרפואית ע"ש הגב' אופירה אורבי (ת/13).
מטעם ההגנה העיד הנאשם.
התביעה סיכמה כמבוקשה בעל פה וההגנה סיכמה כמבוקשה בכתב.
מסקנתי בעקבות מתן הדעת לראיות, לעדויות ולמיכלול הינה
ראשית כי אין לקבוע ברמה שמעבר לספק סביר כי הנאשם ניסה לפנות ימינה בצומת אגב הפרה של התמרור שאסר עליו לעשות כן.
שניתכי מתקיים ספק באם בנסיבות האירוע התנהלותו של הנאשם הגיעה לכדי נהיגה בקלות ראש (להבדיל מנהיגה בחוסר זהירות).
שלישיתכי ניכר שאין להטיל על כתפי הנאשם את מלוא האחריות לתאונה,וכי בכל הכבוד, מסתמן לכאורה כי לנהגת ה-גי.אמ.סי תרומה להתרחשות התאונתית.
ורביעיתכי על הנאשם היה ליתן זכות קדימה לרכב ה-גי.אמ.סי אף בנסיבות הללו וכי כשל בכך.
מצאתי אם כך בזיכויו של הנאשם מן העבירות שמהן זוכה, ובהרשעתו בעבירות בהן הורשע, כדי איזונים המשקפים והולמים לטעמי את המיכלול הנסיבתי באירוע נתון זה.
ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:
לא היתה מחלוקת כי בכיוון כניסתו של הנאשם לצומת היה מוצב תמרור 302 (ב-37 לשעבר).